📖 ספר מתנועע · book-wiggle

ה' נסי

שיעור של הרב יהודה טאוב

✍️ כיצד מוחים את עמלק בימי הפורים: זכירת חסדי ה', כתיבתם בספר, וניסים שבתוך הטבע שממשיכים עד היום

3 פרקים · 5 עמודים · 15 פסקאות

פרק א'

⚔️ מלחמה לה' בעמלק

עמוד א

רמז לשני ימי הפורים

בפורים קוראים בתורה את פרשת "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם". והפסוק האחרון בפרשה אומר: "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר".

הרב ראה בזה רמז נפלא. "יד" – זה י"ד באדר, פורים של הפרזים. "יה" – בגימטריה חמש עשרה, ט"ו באדר, פורים של המוקפים. בשני הימים האלה "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". בימי הפורים, בכל דור ודור, אנחנו מוחים את עמלק.

ואם כך, צריך ללמוד: איך עושים את זה? איך מקיימים את המצווה הגדולה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" ו"תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק"? התשובה כתובה בתורה עצמה, בפסוקים שבין הציווי לבין הרמז.

עמוד ב

המזבח שנקרא "ה' נסי"

כתוב בתורה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ". ומה הפסוק הבא? "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי".

מיד אחרי שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה רבנו שצריך למחות את עמלק, הפעולה הראשונה שמשה עושה היא לבנות מזבח, ולקרוא לו בשם "ה' נסי". למה דווקא השם הזה? כדי שכל מי שיראה את המזבח וישאל איך קוראים לו, יגידו לו: "ה' נסי". וכך ייזכרו כולם בנס שעשה הקדוש ברוך הוא.

זה מלמד יסוד גדול ונפלא: כיצד הורגים את עמלק? על ידי שזוכרים את חסדי ה'. כאשר אדם זוכר את חסדי ה' ומזכיר אותם, כמו שקוראים את מגילת אסתר, וכמו כל הניסים שיהודי זוכר מחייו, על ידי זה נמחה שמו של עמלק.

הדרן עלך מלחמה לה' בעמלק

פרק ב'

📖 כתוב זאת זיכרון בספר

עמוד ג

ציווי לכל יהודי

ויש עוד רמז בפסוק. "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" – בכל התורה כולה לא נמצא הביטוי הזה, "זיכרון בספר". מה הוא הספר הזה? המפרשים, ובהם האבן עזרא, עסקו בכך.

אבל יש בזה רמז נפלא, וזהו ציווי לכל יהודי עד היום הזה: כאשר קורה לך נס ופלא, כשראית סייעתא דשמיא וחסדי ה', כתוב את זה "זיכרון בספר". כתוב בפנקס ההודיה את הניסים האלה. כי כך תזכור את חסדי ה'.

ועל ידי זה מתקיים המשך הפסוק: "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". עמלק רוצה שנשכח, שנאמר שהכל מקרה. מי שכותב וזוכר את חסדי ה', נלחם בו בדרך שהתורה עצמה הראתה.

עמוד ד

ספר הזכרונות של המלך

במגילת אסתר רצה המן להרוג את היהודים. היכן הנקודה שבה מתחיל המהפך, שבמקום שהמן יצליח, הוא יורד מטה מטה? הפסוק שבו זה מתחיל: "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת".

אומרים שכאן רמוז רמז נפלא: כאשר אחשוורוש פתח את "פנקס ההודיה" שלו, ספר שבו נכתבו הטובות שעשו לו, באותו רגע התחילו הניסים. וזה לימוד לדורות לכל יהודי: כאשר הוא יפתח את פנקס ההודיה שלו ויקרא את חסדי ה' שהיו איתו בעבר, גם אצלו יתחילו הניסים, אחד אחרי השני.

הרב סיפר שהשיעור נאמר בפורים, שנתיים אחרי שעלה רעיון פנקס ההודיה. ומאז סיפרו יהודים רבים שמשעה שהתחילו לכתוב ולקרוא את הניסים, הניסים לא מפסיקים. בורא עולם דואג שיהיה לך הרבה מה לכתוב, רק אם תרצה לכתוב.

הדרן עלך כתוב זאת זיכרון בספר

פרק ג'

🌿 הרב את ריבנו

עמוד ה

"רבת את ריבם" ו"הרב את ריבנו"

ונסיים בדבר נפלא. בברכה שאחרי קריאת המגילה אומרים: "הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ" – בלשון הווה, ובגוף ראשון. ואילו בחנוכה, ב"על הניסים", אומרים: "רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם" – בלשון עבר, עליהם. למה ההבדל?

בחנוכה היו ניסים שמחוץ לגדר הטבע. פך שמן אחד שדולק שמונה ימים – זה לא קורה היום. לכן אומרים "רבת את ריבם": אז, להם. אבל פורים הוא ניסים בתוך הטבע, שהקדוש ברוך הוא סידר בדרך הרגילה של העולם. וזה קורה גם בימינו. לכן אומרים "הרב את ריבנו": עכשיו, לנו.

יש פורים לכל אחד, לכל מי שאכפת לו מחסדי ה' ודואג לקיים "כתוב זאת זיכרון בספר" ו"ויקרא שמו ה' נסי". אצלו מתחוללים ניסים. כך אומרים "שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". יזכנו ה' לקחת איתנו מפורים שמחה לכל השנה כולה.

הדרן עלך הרב את ריבנו

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה